בעולם הניהול המודרני, כמעט לכל ארגון יש אסטרטגיה.
מצגות שאפתניות, נתונים מרשימים. אך בפועל, רק מעט ארגונים מצליחים להפוך חזון לפעולה עקבית שמייצרת השפעה ארוכת טווח.
הפער הזה בין “מה שאנחנו מתכננים” לבין “מה שאנחנו באמת עושים” הוא אחד האתגרים המורכבים והמדוברים ביותר במנהיגות עסקית. והוא לא נובע מחוסר כוונה או מחוסר רעיונות – אלא מהצורך להבין איך עוברים מתמונה עתידית מרהיבה לעבודה יומיומית סדורה, מחויבת ומובלת.
כאן בדיוק אנחנו מכניסים Strategy to Execution – לא כטכניקה, אלא כפרספקטיבה וכמשמעת ניהולית.
האשליה הניהולית: אסטרטגיה כבר שווה התקדמות
הטעות הנפוצה ביותר במעבר מאסטרטגיה לביצוע אינה חוסר תכנון, אלא האמונה שתכנון הוא כבר חלק משמעותי מהביצוע.
ארגונים נוטים להתרגש מתוכניות. ישיבות הנהלה אינטנסיביות, לוחות מצוינות, קירות מלאים במטרות. זה יוצר תחושה של מומנטום. אך השאלה האמיתית אינה “האם תוכנית קיימת?” אלא האם קיימת תנועה אמיתית בשטח שמוכיחה את התוכנית?
ההתקדמות הארגונית לא מתחילה ברעיונות, אלא ברגע שבו צוותים מבינים בוחרים ולוקחים אחריות אמיתית על הדרך.
ללא זה, גם אסטרטגיה טובה תישאר מצגת יפה שאין לה אחיזה בחיי הארגון.
בואו נתחיל מהיסודות: שלושה תנאים לפני כל תוכנית
בבסיס כל שינוי אסטרטגי מוצלח נמצאת מערכת יחסים ארגונית. שלושה מרכיבים נדרשים לפני כתיבת יעד אחד:
1. שפה משותפת – ארגון ללא שפה אחידה לא יתקדם בקצב אחיד. בהירות, הגדרות משותפות, ונורמות תקשורת הם תנאי סף.
2. אמון מאפשר כנות – אסטרטגיה דורשת שיחות לא פשוטות: מה חשוב באמת? מה לא נעשה השנה? איפה הגבולות?
3. מחויבות במקום הסכמה – הסכמה אומרת “זה נשמע טוב”. מחויבות אומרת “אני לוקח על זה בעלות”.
זו אינה סמנטיקה. זו הנקודה שבה אסטרטגיה מתחילה להתגלגל.
ולאחר מכן, מה באמת מייצר תנועה בארגון?
המעבר מאסטרטגיה לביצוע לא נמדד בהחלטות, אלא באומץ להמשיך להחזיק בהן כשהמציאות לוחצת לכיוון אחר.
מנהלים מצליחים אינם רק מציירים חזון. הם בונים שגרות, מתחזקים מיקוד, מתעקשים על שפה משותפת, ומבינים את ההבדל בין “מה עכשיו” ל”מה בעתיד”.
הביצוע אינו השלב האחרון. הוא הסביבה שבתוכה האסטרטגיה צריכה לחיות.
אסטרטגיה היא מערכת תודעתית, תרבותית ותפעולית
ארגון שמצליח לייצר: בהירות, בחירה אמיתית, בעלות מנהיגותית, קצב ושגרה ויכולת לשמור על מיקוד גם מול רעש – וזהו בדיוק סוג של ארגון שמייצר יתרון מתמשך.
הרעיונות הגדולים שאפתניים, אבל הם נולדים מחדש רק כשהם הופכים להתנהגות יומיומית.
בין אסטרטגיה לביצוע יש מרחק.
מנהיגות אמיתית היא היכולת לצמצם את המרחק הזה, יום אחר יום.
